המטרה של טיהור מים היא להסיר מתוכם סוגים שונים של כימיקלים, חומרים ומזיקים בלתי רצויים. ספציפית יותר, תהליך החיטוי למשל נועד להוציא מהמים גורמי מחלות. בפועל, החיטוי הוא חלק בלתי נפרד מהטיהור – אבל יש מקרים שבהם מבצעים אותו בנפרד. לכן, כדאי לדעת מהן השיטות שבהן משתמשים על מנת לבצע את החיטוי ומה ההבדל ביניהן לבין טיהור מים.

אלו שיטות החיטוי העיקריות שמנוצלות לטובת הוצאת גורמי מחלות מתוך מים בארץ ובעולם:

א. חיטוי בכלור – השיטה של חיטוי בכלור היא המוכרת ביותר, אבל לאו דווקא בגלל מי השתייה. בניגוד לתהליכים של טיהור מים שמבוצעים לרוב כדי להפוך אותם לראויים לשתייה, כאן מדובר על שימוש בכלור גם בבריכות שחייה. בנוסף, ידוע שהכלור יעיל כנגד טפילים ושתרכובת שלו יכולה להרוג אורגניזמים רבים.

ב. חיטוי באוזון – שיטה אחרת אך פחות מוכרת היא של חיטוי באוזון. כאן משתמשים במולקולה בלתי יציבה, שבאופן טבעי נוטה לוותר על אטום חמצן אחד כדי לייצר מחמצן שרעיל לרוב האורגניזמים שחיים בתוך המים. במילים אחרות, השאיפה היא להוציא מהמים גורמי מחלות והאמצעי הוא אוזון.

ג. אור אולטרא סגול – יש אנשי מקצוע שממליצים על שימוש באור אולטרא סגול לצורך חיטוי סוגים שונים של מים. כאשר משתמשים באור אולטרא סגול, עושים זאת במים בעכירות נמוכה ולכן האפקטיביות יורדת ככל שהמים מזוהמים יותר.

הבדלים בין שיטות טיהור מים

היכרות עם שיטות החיטוי היא כאמור רק חלק מהמידע שצריך לאסוף אם רוצים לדעת איך מטהרים אותם. בפועל, הטיהור של המים מבוצע רק אחרי שאיפה, סינון גס, אחסון, הכנה לריכוך וכאמור גם הכנה לכלורינציה – שהיא המונח שמתאר את החיטוי בכלור. אם מקפידים על כל השלבים לעיל, ניתן להפיק את מלוא התועלת מהחיטוי ולשפר את איכות המים.

בסופו של דבר, גם תהליכי חיטוי וגם תהליכי טיהור חשובים עבור מי שרוצים לשתות מים נקיים. את הטיהור והחיטוי מבצעים בבריכות שחייה, במים לשתייה ובשטחים חקלאיים ויש הסכמה על כך שהם אחת הסיבות למניעת מחלות רבות.