כתבי אקליםטון
לאחרונה השקיעה קבוצה של משקיעים מעמק הסיליקון 100 מיליון דולר בננו-סולאר, חברה שמקווה לקצץ בעלות של ייצור קולטי שמש באופן דרמטי, כותבים ב"אקונומיסט" הבריטי. המשקיעים כוללים כמה מהמייסדים של אי-ביי, חברת המכירות הפומביות המקוונת הגדולה בעולם, וענקית התוכנה SAP מגרמניה. הכסף הראשוני של ננוסולאר הגיע מסרגיי ברין ולארי פייג', שהקים את גוגל. לאחרונה הודיעה חברת החיפוש שלהם על תוכניות לבנות את מתקן קולטי השמש התאגידי הגדול בעולם בחצר המפעל שלה בעמק הסיליקון, שיספק כ-30% מתצרוכת החשמל שלה. לפי אומדן אחד, ההשקעה באנרגיה נקייה מגיעה בשנת 2006 ל-63 מיליארד דולר, כשמונה אחוזים מכלל השקעות ההון בארה"ב. אך כתבי העיתון מציינים כי העסק הירוק הזה הוא יותר מיתוג מחדש מאשר מהפיכה - חברות משתמשות בגרסאות יעילות יותר של טכנולוגיות סטנדרטיות ומציגות אותן כחידושים מרגשים - אולם קיים גם זרם גדול של כסף הזורם אל טכנולוגיות אנרגיה חדשות. אנרגיה נקייה מהווה כבר כמעט עשירית מהון הסיכון של ארה"ב. תעשיית הטכנולוגיה בארה"ב מהמרת על אנרגיה אלטרנטיווית. אלה חדשות מצוינות לחברה האנושית אולם לפי ניסיון העבר במגזר הדוט-קום, לא כל כך עבור המשקיעים, שרבים איבדו אז את מכנסיהם. אך בכל זאת, ההשוואה אינה מדויקת. הסכומים שמוזרמים לאנרגיה נקייה נמוכים בהרבה מאלה שזרמו לחברות הטלקום והאינטרנט וקיימות סיבות מוצקות לטווח ארוך לצפות לגידול בביקוש לאנרגיה נקייה. ממשלות אינן רוצות להסתמך על מדינות רחוקות, בלתי יציבות ועוינות כספקיות נפט וגז. הן גם יותר ויותר מודאגות מזיהום, במיוחד כאשר מדובר בגזי החממה שגורמים להתחממות עולמית. והכי חשוב, מחירי הדלק הגבוהים הופכים את החלופות למושכות יותר. אנרגיה נקייה נהפכת גם לזולה יותר. העלות של יצירת אנרגיה מטחנות רוח ירדה מ-10-8 סנטים ל-4-3.5 סנטים לקילוואט-שעה מאז 1990, הודות לטורבינות טובות יותר ונפחי יצור גדולים יותר. מחירי האנרגיה הסולארית ירדו אף הם. התאים הראשונים, בלוויינים, עלו בערך 200 דולר לוואט. עד השנה שעברה ירד המחיר לכ-2.70 דולרים לוואט. ככל שיותר כסף מוזרם למגזר הזה, המחירים יורדים מהר יותר. אך יש לזכור, כמעט כל עסקי האנרגיה הנקייה נשענים על סובסידיות ממשלתיות, כדי שיוכלו להתחרות עם דלק רגיל. כרגע, הפוליטיקאים שמחים לשלם על כך. לא פחות מ-49 מושלים, לפי נתוני גולדמן סאקס, מתכוונים לקדם שימוש באנרגיה מתחדשת: המצביעים משלמים, אם במחירים גבוהים יותר או בסובסידיות ישירות, שהן עדיין טובות יותר מאי-עשייה. אך קשה לבנות לטווח ארוך על נכונותם הנוכחית של הפוליטיקאים והמצביעים. כרגע, נראה שעתיד התעשייה הזו תלוי בנדיבות הממשלות.
הודפס בגיליון מס' 40, ינואר - 2007
את המשך המאמר ניתן לקרא במהדורה המודפסת של עיתון אקליםטון
|