חיסכון באנרגיה – נקודת האל חזור

ד"ר עופר אלון, א.ט. אפעל טכנולוגיות בע"מ

חקיקה מחייבת כבר נהוגה במדינות שונות
באחרונה נדמה כי החיסכון באנרגיה עובר משלב הדיבורים לשלב המעשים. אריה גאולי, מנכ"ל סמארט פתרונות אנרגיה בע"מ אומר: "אנחנו חוזרים ומוכיחים כי אכן הדבר אפשרי".
במקביל אנו עדים לדרישה לעגן את החיסכון באנרגיה במסגרת החוק. כפי שצוין בדו"ח עמותת אדם טבע ודין: "בישראל ממשיכה להתקיים תפישה מוטעית שהגדלת ייצור החשמל כרוכה בגידול כלכלי ובהגדלת מקורות התעסוקה". אולם לא די במודעות, יש לפעול. נדרשת שורה של מהלכים אמיצים, החל ברמה הפוליטית ועד צרכני הקצה.

במדינות רבות בעולם המודרני קיים מגוון תוכניות לשימור אנרגיה, ובמרביתן מעורבים גופים ממסדיים ופרטיים בעלי אינטרס מובהק. האמריקאים למשל החליטו להקים קרן השקעות לשימור אנרגיה, שתמומן באמצעות גביית סכום קטן מצרכני החשמל. הקרן תדרבן השימוש במוצרים ושירותים המבוססים על יעילות אנרגטית באמצעות תקנים חדשים מחייבים, תמריצי מס להפחתת אנרגיה, ויישום מדיניות של שימור אנרגיה בגופים עירוניים.
קיים מגוון אפשרויות ליישום חיסכון בתפעול ובאנרגיה בעשרות אחוזים, החל בטיפול במתקני קירור ומיזוג אוויר, מערכות תאורה, מפסקים אוטומטיים לכיבוי התקנים חשמליים, שימוש חוזר בחום הנפלט מתהליך קירור ומיזוג אוויר לחימום מים ועוד.
לפי דו"ח אט"ד, רכישת מכשירי חשמל יעילים יותר היתה חוסכת למשק הישראלי 155 מיליון שקלים בהוצאות אנרגיה בשנה. אין ספק, על הממשלה לשנות את מדיניותה, לקדם חקיקה שתקבע את יעד החיסכון באנרגיה בשנים הקרובות (באחוזים), ותחייב גופים ממשלתיים ועסקיים כאחד לנהוג בהתאם. כל עסק המוכיח התייעלות זכאי להטבה - זו נקודת המוצא, וכאן רק שינוי מדיניות יועיל.

פתיחת שוק החשמל לתחרות
בראיון מיוחד שערכה מערכת אקליםטון עם ד"ר דוד אלמקיס מנהל אגף תכנון, פיתוח וטכנולוגיה בחברת החשמל, הוא ציין כי "רבות מן הרפורמות שנעשו והיו פופולריות בעולם בשנות ה-90 (על פי: Union for the Coordination of Transmission Electricity UCTE:) פגעו בשרידות מערכות החשמל כי הן לא לקחו בחשבון את הקשר בין הסחר בחשמל לבין תכנון המערכת. נתונים שנאספו ע"י תאגיד ABB מצביעים על שורה ארוכה של מדינות ברחבי העולם, שסבלו מהשבתת רשת החשמל שלהן לאחר שביצעו רפורמה מבנית בשנת 2003 ועלו מיליארדי דולרים".
עוד ציין, כי "הליברליזציה של שוק החשמל האירופי הביאה לשינויים גדולים והעמידה אתגרים חדשים בפני מפעילי מערכת ההולכה (TSO). הרשת האירופית תוכננה במקורה לתפעול מרכזי אופטימלי –

טכני וכלכלי.
עם פתיחת השוק, במצב בו לא קיימות עוד חברות אינטגרטיביות, וכל יצרן וספק שואף להקטנת המגבלות למינימום, התוצאה היא זרימה גוברת ובלתי צפויה של חשמל ברשת, בד בבד עם גידול דרמטי בגודש (congestion) על הרשת, ומערכת ההולכה לא מסוגלת להתמודד עם מצב זה".
לפי פרסומי חח"י, כושר הייצור של מערכת החשמל הישראלית עומד על 8700 מגה-ואט, כאשר שיא הצריכה בשנת 2002 הגיע ל-8,691 מגה-ואט. נראה אפוא כי משק האנרגיה הישראלי מתקשה לעמוד בשנים האחרונות בביקוש לצריכת חשמל, ובפרט בשיא הביקוש. על כך נדמה אין ויכוח.
לפי משרד התשתיות, יכולת הייצור צריכה להיות גבוהה ב- 25% מעל שיא הביקוש בעת התרחשותו, כלומר בדיעבד היינו מאוד קרובים לסף יכולת הייצור. האם עברנו אותו?
מניתוח הנתונים של התפתחות צריכת החשמל בישראל, ניתן לראות כי היה גידול בשיאי הביקוש לחשמל בשיעור של כ-7.6% לשנה במהלך השנים 2000-1990. ראוי לציין, כי שיעור ביקוש זה גדול יחסית למשק האנרגיה הישראלי, ומתאים יותר למדינות מתפתחות.
עוד נתון מעניין, למרות העלייה הברורה בשיאי הביקוש, עלה כושר ייצור החשמל בישראל מאז מחצית שנת 2000 בכ- 3% לשנה בלבד.
ד"ר אלמקיס מוסיף: "הניסיון המעשי מפתיחה בלתי מבוקרת של שוק החשמל והלקחים שלמדו מאז האירופאים, משתקפים היטב בהבדל הגדול שבין הדירקטיבות לנושא שנקבעו בשנת 1996 וכעבור 7 שנים בשנת 2003.
בתחילת הדרך, בשנת 1996, המטרות שלהם היו: פתיחת משק החשמל לתחרות, יצירת שוק חשמל עם אפשרות להחליף ספק, הפרדה בין מגזרי הייצור, ההולכה, והחלוקה, וכן הקמת גופי רשות חשמל ומפעילי מערכת הולכה.
לעומת זאת, היעדים בדירקטיבה לשנת 2003 כבר השתנו:
• היעד הראשון הוא אבטחת האספקה לטווח ארוך.
• ובהמשך, הכרת הצורך בתכנון משולב (ייצור והולכה) ארוך טווח והטלת חובת החיזוי המערכתי על מפעילי רשת ההולכה.
• "שבירת השוק" כאשר צפוי מחסור - הקמת תחה"כ חדשות על ידי הענקת רישיונות (AUTHORIZATION) והליכי מכרז מזורז (TENDER) המנוהלים על ידי הרשות אוו TSO.
• הטלת אחראיות על TSO לצורך בניית INTERCONNECTORS כאשר היעד – יכולת יבוא של כ- 10%מהיקף ההספק המותקן.
בפועל, שירותי מערכת ההולכה כוללים מאז נושאים כמו: אבטחת האספקה, אמינותה ואיכותה, אחריות להשקעות נדרשות ולקיבולת מספיקה".

אפשר להתפרנס מחיסכון באנרגיה
בראיון שערכה מערכת אקליםטון ציין ניר עמרמי, מנכ"ל חב' גדיר הנדסה כי "חיסכון באנרגיה אכן אפשרי. גם במפעלי תעשייה אפשר להפחית את עלות האנרגיה, אך שיעור החיסכון נמוך יותר, ונע בין חמישה לתשעה אחוזים. בשלב ראשון חשוב לבצע סקר אנרגיה שמטרתו לזהות את המערכות הניתנות לייעול, תוך הערכת ההשקעה הנדרשת ומשך החזר ההשקעה. בשלב שני מבוצע פרויקט ליישום הממצאים, ולבסוף נערכות מדידות חוזרות לבחינת החיסכון בפועל. סקר האנרגיה מבוצע באמצעות מכשור מתקדם המבוסס על אגירת נתונים מסוגים שונים ותיעוד ה'בזבוז'."
כמחצית מצריכת החשמל במבנה משרדים נגרמת בשל מיזוג אוויר. רבע נוסף מופנה לתאורה, והרבע האחרון – לכוח ולמחשבים. כיוון שכך, מחייבת ההתייעלות לערוך בראש ובראשונה בחינה מדוקדקת של מערכות מיזוג האוויר: צ'ילרים, מעבים, יטאו"ת (יחידות טיפול באוויר) ועוד. המטרה: לבדוק את מתאר ההפעלה של הצ'ילרים ולהגיע לאופטימיזציה של טמפרטורות, של לחות ושל ספיקות אוויר. הגדלת היעילות של המערכת, משמעה חיסכון באנרגיה.
עמרמי הוסיף: "הצעד הראשון להגדרת הבעיה הגורמת לבזבוז ולהפחתת צריכת החשמל הוא זיהוי נקודת התורפה של המערכת. רק כך אפשר יהיה להתאים לה את הפתרון הנכון מתוך מגוון הפתרונות האפשריים, הכולל בין השאר שיפור המערך התפעולי ומערכת הבקרה, כיוונים, פתרון תקלה שהארגון 'חי איתה' ללא ידיעה, שיפוץ, החלפת חלקים ומשאבות (או, במקרים קיצוניים החלפת יחידות, בעיקר במערכות ישנות שכדאי מבחינת החזר השקעה לבצע זאת)".

השיטה עובדת – הושגו עשרות אחוזי חיסכון באנרגיה נצרכת
במסגרת סיור מודרך שעקכה חברת סמארט פתרונות אנרגיה בע"מ המתמחה ביישומים טכנולוגיים מתקדמים לחיסכון באנרגיה בתחום קירור ומיזוג אוויר, ציין מר אריה גאולי, מנכ"ל החברה בפני אנשי המקצוע: "לאחר כשנתיים של פעילות אינטנסיבית בשוק הישראלי ולאחר שעברנו בהצלחה רבה מעל 200 התקנות ברחבי הארץ, אני גאה להציג את מערכת Smart|Save. מערכות אלה, פרי פיתוח ייחודי של החברה בשיתוף המערך הבינלאומי שלה, הביאו לחיסכון מוכח של 24% בממוצע בצריכת האנרגיה של המתקנים המטופלים. התקנת מערכות אלו גם תרמה מהותית לשיפור הנצילות (COP) במתקני קירור ומיזוג אוויר בהן הותקנו".
משתתפי הסיור קיבלו סקירה מקיפה על הטכנולוגיה ואפיוני הביצוע, וכן על נתוני הבדיקות ההשוואתיות שנערכו לפני ההתקנה ואחריה. "חברת סמארט פתרונות אנרגיה מקווה להמשיך ולחבור בפעילויות משותפות עם גופי ממשל כמו משרד האנרגיה והמשרד לאיכות הסביבה, כפי שביצעה בהצלחה רבה עד היום, כמו גם לחברות וארגונים גדולים במגמה לקדם את חיסכון האנרגיה בישראל ובעולם כולו".
בעבר ערכה חברת סמארט כנס דומה בהשתתפות אנשי מקצוע מובילים אשר נאספו בסניף בנק מוביל כדי לחזות ולהתרשם ממערכת Smart|Save אשר הותקנה במתקן מיזוג האוויר שבמקום. בין הנוכחים היו: פרופסור גרוסמן, מומחה בעל שם בתחום התרמודינמיקה מהטכניון, וולדימיר נמירובסקי, סמנכ"ל תשתיות אנרגיה, אדי בית הזבדי, ממונה תקינה ואכיפה במשרד התשתיות, דוד רודיק, מרכז בכיר שימור אנרגיה במשרד התשתיות, אל חי שפרי, מהנדס יועץ שליווה את הפרויקט, ואנשי הקשר של הבנק.
להלן ציטוט ממסמך הסיכום שהוגש על ידי סמארט למשתתפי הכנס: "בהמשך לסדרת הבדיקות שנערכו במתקן לפני התקנת מערכת Hy|Save ולאחר יישומה, מופיעות בין השאר הנקודות הבאות:
• לאחר הטמעת מערכת Hy|Save מתקיימת רמת חיסכון מינימלית של 21.7% בשל נצילות טובה יותר של המתקן כולו, רמת לחצי ראש נמוכה יותר, זמן עבודת מדחס קצר יותר, הקטנת הבלאי המואץ שלו, ועוד.
• מומלץ לפקח על מועדי ההפעלה של המתקן כך שיותאמו לשעות הפעילות בסניף. קיימת הערכה שרמת החיסכון תעלה משמעותית בעונות המעבר".
לדברי גאולי, המתקן הינו אב טיפוס ראשוני, וכי מגמת החיסכון באנרגיה בדגמים הבאים תהיה גבוהה אף יותר". אין ספק דבריו הוכחו.

הפוטנציאל לשימור וחיסכון באנרגיה
אדי בית הזבדי, מרכז בכיר לחקיקה תקינה ואכיפה משרד התשתיות הלאומיות אגף שימור אנרגיה, צוטט בעיתון זה: "ייעול מזגנים ומכשירי החשמל הביתיים עשוי לתרום רבות להקטנת צריכת חשמל ושיא הביקוש, ובכך להקטין את הצורך בהשקעה בתחנות כוח, לחסוך בהוצאות על בניית התחנות ובהוצאות לתשתיות נלוות, וכן להפחית זיהום משרפת דלקים פוסיליים. על בסיס טכנולוגיות קיימות ומוכחות כלכלית אנו יכולים לייעל את מכשירי החשמל הביתיים בשיעור ניכר (45%-25% במגזר הביתי). טכנולוגיות מיזוג חדשות וטכנולוגיות תאורה יעילות יותר, יכולות לתרום לחיסכון רב במגזר התעשייתי, המסחרי והציבורי, ולהקטין את ההוצאות לחשמל עד כדי 40%.
הפוטנציאל הכללי לשימור אנרגיה במדינות המערב נע סביב 28%, וזאת במדינות שכבר מפעילות טכנולוגיות ייצור חשמל על ידי גז טבעי. אצלנו הפוטנציאל אף גבוה מזה. נתון כלכלי שנרשם בארצות הברית מהשקעה בשימור אנרגיה מראה, שעל כל השקעה של דולר ציבורי נרשם חיסכון של 165 דולר אצל הצרכן הסופי".
ונסכם במה שפתחנו בו: יש להפשיל שרוולים ולגשת למלאכה.

כל עסק המוכיח התייעלות זכאי להטבה - זו נקודת המוצא וכאן רק שינוי מדיניות יועיל.

הודפס בגיליון מס' 31, אפריל - 2006

את המשך המאמר ניתן לקרא במהדורה המודפסת של עיתון אקליםטון